גם אני חשבתי שאם אהיה ילדה טובה, אצליח בלימודים, אלמד משהו "טוב" ואתקבל לעבודה "טובה" – החיים שלי יעלו על המסלול הנכון.
אבל האמת? ככל שעבר הזמן וסימנתי עוד וי על רשימת ה"הצלחות", הרגשתי שלא כיף לי בחיים שיצרתי.
כשהתחלתי כשוטרת במשטרה, קמתי כל בוקר בכיף לעבודה. נהניתי מכל יום שחיכה לי. התרגשתי מהאתגרים. הרגשתי שאני במקום הנכון. אבל ככל שעבר הזמן, התחושה הזו דעכה. ואני לא מדברת על שחיקה רגילה – אני מדברת על תחושה עמוקה שמשהו פה לא מסתדר.
זה קרה אחרי שהשגתי כמעט כל תפקיד שרציתי – מסוכנת סמויה לאשת מודיעין. כל "וי" שסימנתי הפך אותי למאושרת רק לרגעים קטנים וזהו. לשבוע, אולי לחודש. ואז חזרה אותה תחושה של ריקנות.
אז איפה נמצא הייעוד והאושר הממושך? שאלתי את עצמי.
האם כולם נהנים רק מרגעים קטנים בחייהם, או שמא יש איזושהי נוסחה לאושר רציף וקבוע?
מה גובר אצלך? רגעים קטנים של אושר – או רגעים ממושכים של אושר?
אם כבר עברת דבר אחד או שניים בחיים, ואת קוראת את זה עכשיו – סביר להניח שאת מזהה את התחושה הזו. ואני כאן כדי להגיד לך: את לא לבד. ויש לזה סיבה.
הנה 5 הסימנים שאת לא חיה את הייעוד שלך – וזה הזמן לעשות משהו בקשר לזה.
סימן ראשון: את חיה רק לקראת הרגעים הקטנים
אם את מחכה רק לסוף השבוע, לחופשה הבאה, למבצע הבא שיסגר, לקידום הבא שאולי יגיע – זה לא ייעוד. זו הישרדות.
ייעוד אמיתי לא אמור להרגיש כמו מרתון שאת רק מחכה שיגמר. הוא לא אמור להיות משהו שאת צריכה "לשרוד" עד לרגע הבא שבו תחושי הקלה.
כשאת חיה את הייעוד שלך, יש לך תחושה של מילוי פנימי מתמשך. זה לא אומר שאין ימים קשים – יש.
אבל יש הבדל עצום בין יום קשה במשהו שאת אוהבת, לבין יום "רגיל" במשהו שמנתק אותך מעצמך.
שאלי את עצמך: האם את מחכה כל הזמן למשהו אחר? או שאת באמת חיה את החיים שלך עכשיו?
אם את מחכה – זה לא נקרא לחיות עם אושר ממושך. זה נקרא להמתין שהחיים יתחילו.
סימן שני: את רוצה דברים ולא מצליחה להשיג אותם
יותר זמן לעצמך. יותר כסף. יותר הנאות זוגיות, משפחתיות. יותר עצמאות וחופש בחירה למקום שבו את שמה את הזמן שלך.
והתחושה המאיימת הזו שמישהו גונב לך את החיים.
את יודעת מה שונה כשאת חיה את הייעוד שלך?
את לא צריכה לרדוף אחרי החיים האלה – הם פשוט נוצרים מתוך מי שאת.
ייעוד נותן לך מילוי מלא בכל התחומים האלה:
- חופש בחירה – כי את עושה מה שאת אוהבת, לא מה שאת "צריכה"
- עצמאות – כי יש לך את הביטחון הפנימי לבחור
- חופש של זמן – כי כשאת עושה את מה שאת אוהבת, את יעילה פי כמה
- שפע – כי את מקיימת את מה שלשמו הגעת לעולם, כשעושים באהבה מקבלים בחזרה.
אבל בעיקר – ייעוד מרים לך את הסטנדרטים.
את מפסיקה להתפשר על חיים בינוניים. את מפסיקה להסתפק ב"בסדר". את יודעת שמגיע לך יותר – ואת הולכת לקחת את זה.
סימן שלישי: כבר מזמן שאת לא בצמיחה
אם את מרגישה שהזמן עצר מלכת. שכל יום נראה אותו הדבר. שאת פשוט עוברת את הימים בלי להרגיש באמת חיה – זה אחד הסימנים הברורים ביותר שהתרחקת מעצמך ומהייעוד שלך.
אני לא מדברת על קורסים או תעודות. אני מדברת על צמיחה פנימית אמיתית – התחושה שאת לומדת משהו חדש על עצמך, על העולם, על היכולות שלך. התחושה שאת מתרחבת, מתפתחת, הופכת לגרסה יותר מלאה של מי שאת.
ייעוד מצמיח אותנו באופן טבעי. הוא מאלץ אותנו ללמוד דברים חדשים, להתקדם, לחשוב בגדול, ולהתמודד עם עצמנו על מנת להגיע לצמיחה הזו.
כשאת לא בייעוד שלך, החיים נעשים שטוחים. חד-ממדיים. ואת מתחילה לחוש שאת תקועה – גם אם מבחוץ הכל "בסדר".
מתי בפעם האחרונה הרגשת שאת צומחת? לא מתקדמת בסולם – צומחת כאדם?
אם התשובה היא "לא זוכרת" – זה הזמן לחזור אל עצמך.
סימן רביעי: דברים אחרים בחיים שלך מתחילים להתדרדר
זה התחיל בעבודה. אבל עכשיו זה כבר לא רק העבודה.
אם בהתחלה רק לא היה לך טוב בעבודה – עכשיו זה נהיה גרוע יותר. הביטחון העצמי מתחיל להתרופף.
את מתחילה לשאול את עצמך "מי אני בכלל? ומה כבר עשיתי בחיי?"
אם את כבר לא צעירה ואת מסתכלת אחורה – איך זה שעדיין לא השגת את הדברים שכל כך רצית?
ופתאום, כאילו אפקט דומינו:
- הזוגיות הולכת אחורה – מערכות יחסים נשברות או נהיות שטחיות
- החברויות שלך כבר לא נושא שיחה מספק – אין לך על מה לדבר, כי אין לך מה לספר
- חשבון הבנק חוזר אחורה – כי כשאת לא מחוברת לעצמך, גם השפע לא זורם
- הבריאות נפגעת – כי הגוף שלך מגיב למצב הרגשי
כשאת לא חיה את הייעוד שלך, כל התחומים בחיים מתחילים לשלם את המחיר.
למה? כי הכל מתחיל ממך. מהאנרגיה שלך. מהחיבור שלך לעצמך. וכשהחיבור הזה נשבר – הכל מתחיל להתפורר.
סימן חמישי: נשבר לך – ואין לך כוח לכלום
זהו. את מרגישה שנשברת.
אין לך יותר כוח לכלום. את לא שמחה לקום בבוקר ליום חדש. מבחוץ נראה שכולם מצליחים – והנה את, שמצאת את עצמך באמצע החיים ואיבדת אותך שוב. ובגדול.
זה לא "סתם תקופה קשה". זו תחושה עמוקה שאת חיה חיים לא שלך. שאת משחקת תפקיד במחזה של מישהי אחרת. ושאת לא יודעת איך להחזיר את עצמך.
את מרגישה נעלמת מהחיים שלך עצמם.
ואם את כאן – אני רוצה שתדעי משהו חשוב:
זו לא נקודת קריסה. זו נקודת הארה.
זה הרגע שבו החיים שלך אומרים לך: "די. זה לא עוד. זה הזמן לחזור אליך."
לסיכום: זה לא כישלון – זו התעוררות
אל תראי בכל מה שעברת ככישלון. תראי בזה כהזדמנות – נקודת הארה לדייק את החיים שתמיד רצית.
תהיי קשובה לסימנים. תביני שתהליך גילוי הייעוד שלך הוא לא מותרות – הוא הכרחי.
הוא פותר את כל בעיות החיים. הוא מחזיר לך:
- אנרגיה, חיות וחיוניות
- הזדמנויות ושפע שזורמים באופן טבעי
- אנשים שנמשכים אליך – כי כשאת אוהבת את עצמך, את מקרינה משהו אחר
- את עצמך – ההיכרות המחודשת והשונה עם מי שאת באמת
אבל זה לא קורה מעצמו. זה דורש השקעה – של זמן, כסף, ואנרגיה – להתקרבות מחודשת עם עצמך.
את מוכנה לחזור לעצמך?
אם זיהית את עצמך באחד או יותר מהסימנים האלה – זה בדיוק הזמן לעשות משהו.
אני מזמינה אותך לשיחת ייעוץ אישית איתי – שיחה שבה נבין ביחד:
- איפה את נמצאת עכשיו
- מה חוסם אותך מלחיות את הייעוד שלך
- מה הצעד הראשון שיחזיר אותך אל עצמך
זו שיחת היכרות מעמיקה איתי, שיחה שיכולה לשנות לך את החיים.
כי החיים שלך – החיים האמיתיים שלך – מחכים לך.
והגיע הזמן לחזור אליהם. שלך באהבה גדולה, לירז כהן קולטון.
