לנו החיים בגוף אנושי קשה לעכל את המסע של הנשמה
הגוף מלשון מגוף ומגיף את הנשמה ואנחנו מרגישים מוגבלים.
יש משהו בתקופה הזאת שמעיר את הנשמה כשפרצה המלחמה ב-7.10.23 ובכל הימים שעברנו לפני ואחרי, משהו התעורר בנו.
הנשמה שלנו פתאום התחילה לשאול שאלות שהיו קבורות עמוק:
מהו באמת הייעוד שלי בעולם הזה?
איך הנשמה שלי רוצה להתבטא בעולם?
למה אני כאן ולמה זה נראה כל כך כאוטי?
איך אני יכולה לתת ביטוי לאור שלי?
הרבה אנשים פתאום מרגישים שמה שהם עשו עד עכשיו לא נותן מענה לקריאה הפנימית של הנשמה.
שהנשמה שלהם ׳צועקת׳ אני רוצה לתת לעולם משהו גדול ומשמעותי.
אני מכירה את הקריאה הזו.
העבודות שלנו, החיים השגרתיים והדאגות הקטנות והפרטיות שלנו – פתאום מרגישים ריקים מתוכן מול הצורך העמוק של הנשמה להשפיע ולהיות משמעותית בעולם.
ואז מגיעה מחשבה: אחרי הקורונה, אחרי המלחמה, כשיהיה שקט אז אתן לנשמה שלי לחפש את הביטוי האמיתי שלה, אז אשנה כיוון בחיי.
כשהילדים יגדלו אומרת נשמה אחרת אז אתחיל לחיות את מה שהנשמה שלי באמת רוצה.
כמה מכם חושבים את המחשבה הזו, בכנות?
אבל יש כאן בעיה עמוקה…
החיים מראים לנו שהם יכולים להשתנות בן רגע, שהם כל כך שבריריים שהזמן שיש לנשמה להתבטא בעולם הזה -מוגבל.
אז השאלה היא מתי בדיוק הנשמה שלכם תקבל את הרשות להתבטא?
יש 5 שלבים נסתרים שהנשמה עוברת בדרכה לייעוד שלבים שאף אחד לא מכין אותנו אליהם.
וכשלא יודעים עליהם הנשמה נתקעת באותם מקומות שוב ושוב ושוב…
במאמר זה אני רוצה להראות לכם איך לא לתת לעולם החיצון לעצור את הקריאה הפנימית שלכם.
שלב 1- טרום הגילוי של הנשמה-התעוררות
הסבר על השלב: זהו שלב שבו הנשמה מתחילה להתעורר ולחפש את הביטוי האמיתי שלה.
הנשמה פתאום מרגישה שיש פוטנציאלים שמחכים להתבטא, אבל עולה הרבה בלבול, איך? איפה? כמה?
נקודה למחשבה לפני שנמשיך, הגיל שלנו
בגיל 20-30 הנשמה הצעירה עוד מתנסה וחוקרת
מה בכלל יש בעולם? איך אני יכולה להתבטא
אבל בגיל 30,40,50 ומעלה היא כבר בשלה יותר. הקריאה שלה לייעוד עולה ממקומות עמוקים יותר.
מתי הנשמה מתעוררת לחיפוש ייעוד?
כשהנשמה מרגישה מוגבלת:
אתם למשל במקום מקצועי שנותן פרנסה אבל הנשמה צועקת, זה לא אני !!!
הנשמה מרגישה שהיא מתכווצת ולא מתרחבת זה פיזי ממש אפשר להרגיש את זה בגוף
יש תחושה שהפוטנציאל הפנימי לא מקבל ביטוי
כשהנשמה מרגישה טלטלות
פרידות, אובדנים, משברים היא נזכרת
למה היא באה לכאן.
כשהנשמה מבינה שהחיים קצרים ויש לה מטרה לממש זה בא לידי ביטוי בתחושת דחיפות.
כשהנשמה מרגישה ריקנות
יש הצלחה חיצונית אבל הנשמה מרגישה חלל פנימי והשאלה: למה אני כאן? הופכת דחופה.
דוגמא של נשמה מתעוררת:
אמיר נשמה בת 52: אחרי שאבא שלי מת, הנשמה שלי הבינה כמה משמעותי הוא היה בעולם. הוא היה מורה במקצועו התלמידים שלו ליווי אותו ברגעיו האחרונים וזה היה מרגש לראות אותם ואת מה שהם חשו כלפיו אמר אמיר, ברגע הזה הבנתי שלחיות כמומחה לתוכנות זה לא הייעוד שלי.
בזמנים שבהם אנחנו נמצאים עכשיו, הנשמה מתעוררת בעוצמה גדולה אף יותר.
שנים לא הרגשנו כזאת האצה במסלול הנשמה שרוצה להשפיע, לתרום, לתת ולהיות חלק ממשהו גדול יותר.
כאשר יש לה כל כך הרבה דרכים ואפשרויות יחד עם מצבים קיצוניים כמו מלחמות ושינויים גדולים היא מתבלבלת.
מה הבעיה כאן?
היא לא מודעת לייחודיות שלה (הייעוד)
בעיה נוספת: היא רוצה הכל ובו זמנית לא יודעת מהיכן להתחיל.
ההשלכות על הנשמה:
תסכול רוחני: ״למה אני לא מצליחה לבחור מה אני רוצה?״
השוואה לאחרות: ״כולם סביבי יודעים מה הם רוצים ואני לא״
חרדה נשמתית: ״אולי לי אין ייעוד ולא נועדתי לכלום?״
אבל יש חיוביות בכל דבר!
מה הנשמה שלכם בעצם אומרת לכם:
״אני מתעוררת לפוטנציאל שלי, אני מרגישה שיש בי דברים שרוצים לצאת לאוויר העולם. תנו לי זמן להבין איך.
מה רצוי לעשות בשלב הזה?
1. להכיר בהתעוררות הנשמה ולומר לעצמי: ״הנשמה שלי מתעוררת זה תהליך יפה״
2. להגביל את רעש העולם ולהפסיק לצרוך מידע שמבלבל את הנשמה
3. להתמקד בשלב שאנחנו נמצאים בו ולא להתפזר ולתת לנשמה ׳לטעום׳.
4. לעבור מסע משמעותי לגילוי הייעוד
שלב 2 הפחד של הנשמה מההתרחבות שזה למעשה הפחדים שלנו
הסבר על השלב:
כשהנשמה מתחילה להתקרב לביטוי האמיתי שלה, העולם החיצוני מתחיל לשלוח לה אזהרות, היא מרגישה שמשהו מנסה לכוון אותה חזרה למקום הקטן שלה.
ובתקופות של חוסר וודאות הפחדים מתגברים.
הפחדים נשמעים כך:
פחד כלכלי: ״אם הנשמה שלי תרצה לעוף, מי יפרנס את המשפחה?״
פחד חברתי: ״מה יגידו עלי״
הפחד מאחריות: ״אם אני אזרח תהיה לי אחריות גדולה יותר וזה מפחיד״
דוגמא מהחיים:
מיכל, נשמה שחלמה להיות מרפאה באמצעות הילינג וטיפולי מגע, המלחמה עוררה בה את הרצון לרפא נשמות. אבל כשהיא התחילה לחקור את הדרך כל הקולות התחילו לצוף… ״זה לא הזמן היא אמרה לעצמה עכשיו הילדים קטנים אני לא יכולה לעזוב מקום עבודה בטוח וללכת אחרי הלב״. למעשה מיכל לא האמינה בעצמה ולא נתנה לעצמה רשות לזרוח.
מה רצוי לעשות בשלב הזה:
1. לזהות את הקולות המכווצים והמקטינים לעומת הקול של הנשמה שנשמעת אחרת לגמרי.
2. לזכור שהנשמה באה לתת וכשהיא עושה את התפקיד שלה היא מוגשמת, מאושרת, שמחה וגם מתוגמלת.
3. צעד קטן של נתינה אם מיכל הייתה מתחילה לטפל היא הייתה מרגישה שזה בדיוק מה שהיא צריכה לעשות.
4. צעדים קטנים שיבנו לה ביטחון בדרך ובעצמה.
שלב 3 הניסיונות של הנשמה- מבחני אמונה.
כשאנחנו מתחילים לזוז למקום הנכון לנו העולם מעמיד אותנו במבחנים.
מבחן זה לא עונה זו הדרך של היקום לבחון כמה באמת הנשמה רוצה את הדרך הזו.
הבעיה היא כשהנשמה מתחילה לפעול מגיעים מכשולים עלינו לזכור שהם חלק מהדרך והמטרה שלנו היא להתגבר עליהם.
כשהנשמה לא זוכרת את זה היא אומרת: ״אולי זה סימן שזו לא הדרך שבה אני צריכה ללכת?״
זה יכול לבוא לידי ביטוי בזה שהקורס שרצית נדחה או לא מתאים לך ביום או בשעה.
הסביבה מתנגדת לשינוי ומציפה לך התנגדויות.
בשפת הנשמה זה נשמע כך: ״הניסיונות האלה מחזקים אותי לא שוברים אותי.״
מה רצוי לעשות בשלב הזה?
1. להבין שזה חלק מהדרך, הנשמה שלי עוברת בדיקה לא עונש
2. חשפו פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסא.
3.האמינו שזה יקרה אם זה שלכם והמשיכו בדרך. זכרו שהנשמה חזקה והיא יכולה לעבור את המבחן הזה.
4. התחברו לייעוד ותזכירו לעצמכם למה יצאתם לדרך.
שלב 4 החשש של הנשמה מהגדלות שלה
הסבר על השלב:
זה השלב הכי מסוכן כשהנשמה כבר קרובה למימוש הייעוד שלה, עולה פתאום החשש הכי גדול ״מי אני שאחשוב שאני יכולה לעשות דברים גדולים״, ספקות על הערך שלה, השוואות הרסניות לאחרים, פחד מאחריות והנשמה מתחילה לפחד. המחשבות שלה מנסות להחזיר אותה חזרה למקום הקטן והנוח שלה.
ובתקופה הנוכחית הספקות האלה מתערבבים עם ספקות על העתיד. מצד אחד הפחדים יכולים מאד להפחיד אותה לזוז למקום הנכון לה ומצד שני אם היא תסכים להתמסר וללכת בדרך היא תפגוש את הגדולה שלה ותעשה התגברות על חושך באמצעות אור.
דוגמא של רחלי:
רחלי, רצתה לטפל בטראומות, היא עשתה הכשרה, התחילה לקבל מטופלים בודדים ואז התחילו הספקות.
״למה שאני יטפל באחרים ואם אני רק יעשה להם נזק ומה אם לא אצליח לטפל בהם״
היא כמעט ביטלה את הפתיחה של הקליניקה והעל עד שהבינה שזה שלב לגיטימי שצריך להתמודד איתו.
הנשמה אומרת: ״אני מתכוונת להתבטא באופן מלא זה מפחיד אותי כי אני לא יודעת איך העולם יקבל אותי, אבל אני מוכנה.״
מה רצוי לעשות בשלב הזה:
1. לזהות את הפחד מהגדולה שלנו ״הנשמה שלי מפחדת להיות גדולה״
2. לזכור את הדרך שעשינו כמה הנשמה כבר גדלה
3. להתחבר למי שרואה את הייחודיות שלכם, לאנשים שרואים את הייחודיות שלכם ולמרחבים תומכים.
4. להתבטא בעדינות ובצעדים קטנים.
שלב 5 שלב הלידה החדשה של הנשמה
הסבר על השלב:
זה השלב הכי יפה בעניי כשהנשמה מתחילה לחיות את הייעוד שלה באופן מלא. אבל זה גם שלב של נטישה של הזהות הישנה ולידה של הזהות החדשה.
הנשמה צריכה לעזוב את הזהות של ״אני עדיין מחפשת״ ולהיכנס לזהות של אני יודעת מי אני ומה הייעוד שלי״
איך זה מתבטא:
געגוע לזהות הישנה ״היה פשוט יותר כשהנשמה לא הייתה אחראית״
קושי לקבל הכרה במי שאני באמת, כשאנשים רואים את הנשמה בהתחלה זה מרגיש כמו חשיפה גדולה מדי.
פחד לאכזב כשהנשמה מבינה שעכשיו היא מודל, היא מפחדת לאכזב את עצמה ואת הסביבה.
מה הנשמה צריכה?
זמן לגדול לתוך הזהות החדשה, הנשמה צריכה להתרגל להיות גדולה והיא צריכה קהילה שרואה אותה בגדלות שלה ותומכת בה.
כשיש לה רשות פנימית וחיצונית לזרוח באור שלה ולהתבטא במלואה היא בהגשמה ובסיפוק.
אז מה רצוי לעשות בשלב הזה:
1. לתת לה זמן להתרגל ללידה החדשה
2. כתבו את הזהות החדשה שלכם והטמיעו אותה לתוככם.
3. הקיפו את עצמכם בסביבה תומכת
4. התרגלו לקבל אהבה מהזהות החדשה
לסיכום, נשמות יקרות
אנחנו חיים בזמן של התעוררות גדולה. הנשמות שלנו מתעוררות מהשינה ורוצות לתת לעולם את האור שיש בהן. העולם צריך את האור הייחודי שלכם ואת הייחודיות שלכם ואתם זקוקים לתחושה שהנשמה לשכם חיה את המטרה בשבילה היא באה. אל תתנו לעולם החיצוני לכווץ את הנשמה אל תחכו ל-״אחרי המלחמה״ כי הנשמה שלכם רוצה להתבטא עכשיו.
ולמי שמרגיש שהנשמה שלו זקוקה להכוונה עמוקה יותר לגילוי הייעוד, קורס הייעוד כבר מוכיח את עצמו למעלה מ-6 שנים בדקו זמינות לקורס הקרוב והצטרפו למסע המרתק הזה יחד איתי. ולמי שמרגיש שזה הזמן להגשמה צרו קשר בעמוד יצירת קשר באתר ונתאם שיחת התאמה ללא עלות.
